שימור הפוריות

שימור הפוריות הוא הליך המיועד לשמר ביציות או זרע לצורך מימושם במועד מאוחר יותר לצורך הבאת ילדים לעולם.

הצורך בביצוע השימור יכול לנבוע מסיבות רפואיות או מסיבות טבעיות של גיל מאוחר, ובניהול נכון של התהליך ניתן להגיע לשיעור הצלחה גבוה במיוחד.

שימור הפוריות הוא נושא חשוב ומעורר תקווה לנשים וגברים במידה דומה למרות שבדרך כלל נהוג לייחס לו חשיבות גדולה יותר שמדובר בנשים. הסיבה לשיוך נושא דווקא למין הנשי, היא ההשפעה החדה של גיל האישה על הכמות ואיכות הביציות ויכולתן להיות מופרות ולגרום להריון תקין ולידת תינוק בריא.

כנגד,

גברים יכולים להציג רמה טובה של פוריות גם בשנות ה-40 וה-50 לחייהם.

בנוסף יש לקחת בחשבון שעבור שני המינים קיימת האפשרות של היווצרות נסיבות בהן ירצו לשמר את פוריותם, אם קיים מצידם חשש כלשהו לאובדן הפוריות מסיבות טבעיות או רפואיות.

שימור הפוריות אצל נשים

שימור הפוריות אצל נשים בא לידי ביטוי באמצעות הפרוצדורה של הקפאת ביציות. פרוצדורה זו (מוכרת בשם שימור פריון סוציאלי ) עומדת לרשותה של כל אישה בין הגילאים 30 עד 41, כשגיל 37 כבר נחשב לגיל גבולי בו איכות הביציות יורדת בצורה משמעותית.שימור פריון סוציאלי הוא נגזרת של מגמות עולמיות של דחיית גיל הילודה: בעולם המערבי, כמו גם בישראל (ע”פ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) קיימת מגמת עלייה בגיל אימהות בלידה ראשונה, המשתקפת גם בעלייה הדרגתית של גיל הנישואין. הבחירה לדחות את גיל הילודה היא תולדה של שיקולי לימודים, קריירה, בחירת בן זוג ומגמות סוציו-דמוגראפיות אחרות. לאור הקשר בין גיל האישה לאיכות הביצית ולרזרבה השחלתית,  דחיית גיל האימהות מסיטה את אוכלוסיית הנשים לטווחי גיל בהם פוטנציאל הפריון מופחת

בתהליך זה מתבצע גירוי שחלתי באמצעות טיפול הורמונאלי ייעודי, לצורך הגברת קצב ייצור הביציות. ביציות אלה נשאבות מגוף האישה ומועברות להקפאה בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות, טמפרטורת ההקפאה של חנקן נוזלי. תהליך ההקפאה יכול להתבצע על פי שתי טכניקות: הקפאה איטית או הקפאה מהירה במיוחד. ההקפאה האיטית היא הטכנולוגיה המקורית לביצוע הקפאת ביציות, בעוד שהקפאה מהירה (בשיטת הזיגוג – vitrification) היא טכנולוגיה שהתפתחה מאוחר יותר ומציגה שיעורי הצלחה גבוהים יותר.

העשור האחרון סימן פריצת דרך בתחום שימור הפריון על רקע השימוש בשיטת הזיגוג (vitrification) מדובר בשיטת הקפאה המונעת קריסטליזציה ופגיעה בכישור התא ע”י שינויי טמפרטורה קיצוניים ומהירים. שיטת הזיגוג מקובלת כשיטה סטנדרטית להקפאת ביציות ועוברים.

הסיכונים בפרוצדורה דומים לסיכוני הפריה חוץ גופית. סיכוי ההצלחה להשגת הריון עתידי מהביציות המוקפאות תלויים בגיל האישה במועד זיגוג הביציות ובמספר הביציות המוקפאות.

שימור הפוריות אצל גברים

שימור הפוריות אצל גברים בא לידי ביטוי באמצעות הפרוצדורה של הקפאת הזרע. אצל גברים, מן הסתם, מדובר בפרוצדורה פשוטה יותר כשהגבר צריך פשוט להגיע לשפיכה אותה הוא יכול לשמור בתוך מיכל קטן, שלאחר מכן יועבר לתנאי שימור מתאימים ויוכלו לשמש אותו בעתיד. בכל מקרה של שימור הפוריות, מימוש הפוריות לצורך התעברות וכניסה להריון, יבוצע באמצעות טיפולי הפריה חוץ גופית בתנאי מעבדה, במסגרתם ייבחנו הביציות או הזרע ששומרו, ייתכן שגם יערכו להם בדיקות גנטיות נדרשות, ולאחר מכן תתבצע הפריה חוץ גופית והחזרה לרחם האישה לצורך השרשה וכניסה להריון.

סיבות טבעיות וסיבות רפואיות לביצוע ההליך

הסיבות לביצוע הליכים של שימור הפוריות יכולות להיות כאמור משני סוגים מרכזיים:

  • סיבות טבעיות – האישה מגיעה לגיל “מבוגר” של 35-40 שנים, מבלי שהספיקה להביא ילדים לעולם. במקרה כזה, יכולה האישה לשמר את ביציותיה כך שבעתיד תוכל להיכנס להריון בעזרתן.
  • סיבות רפואיות – האישה או הגבר צפויים לעבור הליך רפואי מורכב או שהם סובלים ממחלה מסויימת, שעלולים לפגוע בפוריותם. במקרה כזה, יכולים האישה או הגבר לשמר את הביציות/ הזרע לצורך שימוש עתידי. מחלת סרטן, טיפולים כימותרפיים, מחלות נוירולוגיות וכדומה, יכולות להיות דוגמאות לנסיבות רפואיות רלוונטיות.

שיעורי ההצלחה של תהליכי השימור והמימוש

תהליכי שימור פוריות הם תהליכים, המבוססים על טכנולוגיות מתקדמות מעולם טיפולי הפוריות, אך אינם מבטיחים הצלחה של 100%. כך למשל, בתהליך של הקפאת ביציות בטכניקה המהירה והאפקטיבית ביותר, הסטטיסטיקה מציגה 90% הצלחה בתהליך ההקפאה, 70%-80% הצלחה בהישרדות הביצית את תהליך ההקפאה ו-50% הצלחה בכניסה להריון מוצלח. בשקלול עם נסיבות נוספות שעשויות להתעורר בתהליך ההפריה, בהחלט יכולים להיווצר מצבים בהם ינוצלו כל הביציות או כל הזרע ששומרו, ללא הצלחה להגיע להריון מוצלח.

טכנולוגיות טיפולי ההפריה עוברות תהליך רציף של פיתוח, הן בהיבט המכשור ותהליכי המעבדה והן בהיבט של הניסיון שנצבר בתהליכים אלה, והיכולת להתמודד טוב יותר עם אתגרים שמתעוררים במהלכם. בכל מקרה, פנייה לערוץ של שימור הפוריות, מתבצעת בדרך כלל, כאשר זוהי הברירה היחידה שנותרה, כך שבסך הכל מדובר בברירה הטובה ביותר, שמותירה סיכוי ממשי לכניסה להריון והבאת ילדים לעולם. כדי להגביר את סיכויי ההצלחה של מימוש הפוריות בגיל מאוחר יותר, ישנה חשיבות רבה לנושא של כמויות, ובהיבט זה ההמלצה היא לשמר כ-20 ביציות. כמות זו של ביציות תאפשר סיכויי הצלחה גבוהים במיוחד מבלי הצורך לנצח את הסטטיסטיקה הקיימת.