שחלות פוליציסטיות

שחלות פוליציסטיות היא תסמונת שבאה לידי ביטוי במחזור לא סדיר, היעדר ווסת, שיעור יתר או פצעי בגרות (אקנה) מוגבר. תסמונת זו יכולה לפגוע בפוריות האישה, ולכן מחייבת טיפול מתאים כאשר מעוניינת האישה להיכנס להריון.

פרופ’ אדריאן שולמן מסביר על PCO בתוכנית המילון הרפאוי

שחלות פוליציסטיות היא תסמונת שתוארה לראשונה בשנת 1935 ושמה ניתן לה בגין מראה השחלות אשר בדרך כלל גדולות מה ממוצא ומדגימות זקיקים קטנטנים (ציסטות) בהיקפן. תסמונת זו אחראית לכשליש ממקרי בעיות הפריון אצל נשים, ורמזים לקיומה ניתן לזהות כבר במהלך גיל ההתבגרות, על בסיס תסמינים ברורים ומוגדרים. שחלה פוליציסטית מאופיינת במבנה גדול יותר מהשחלה הרגילה, כ-1.5 עד 3 פעמים גדולה יותר, ובעלת כמות גדולה יותר של זקיקים (12 זקיקים) המפוזרים על פני היקף השחלה. התסמינים המובהקים שעשויים להעלות את החשד לנוכחות התסמונת כוללים:

  • מחזור בלתי סדיר
  • היעדר ווסת
  • שיעור יתר
  • אקנה מוגבר
  • עודף בהורמוני מין זכריים (אנדרוגניים)

קיים חסר בהירות לגבי האטיולוגיה המדויקת של PCOS אך הולכות ומצטברות עדויות המכוונות למרכיב הגנטי. התסמונת נוטה להופיע בשכיחות מוגברת במשפחות, והשכיחות בקרובות מדרגה ראשונה גבוהה פי 5-6 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. הגנים המשתתפים בהתפתחות התסמונת הם בדרך כלל אחראים על מסלולים מטבוליים ושל מערכת הרבייה.

  • מאחר שתסמונת שחלות פוליציסטיות ניתנת לזיהוי באמצעות בדיקה ויזואלית של מבנה השחלה (גודל ונוכחות זקיקים מרובים), מהווה אולטרה סאונד מרכיב מרכזי באבחון התסמונת אצל אישה המציגה את התסמינים שפורטו לעיל. יחד עם זאת, ישנם מקרים רבים בהם שחלת האישה יכולה להיות בעלת מראה הדומה לשחלה פוליציסטית, מבלי שהאישה תסבול מהתסמונת עצמה. בהתאם לכך, תהליך האבחון כולל מרכיבים נוספים, הכוללים בסך הכל:
  • אנמנזה – בחינת ההיסטוריה הרפואית ומאפייני המחזור החודשי לאורך זמן
  • בדיקת אולטרה סאונד לבחינת מבנה השחלה וזיהוי המאפיינים המבניים
  • בדיקת דם – בדיקת נוכחות של הורמונים זכריים כדוגמת אנדרוסטנדיון, טסטוסטרון
  • בדיקת הורמונלית – בדיקת רמת ההורמונים LH ו FSH ביום השלישי למחזור. אצל נשים בעלות תסמונת שחלות פוליציסטיות תהיה רמת LH גבוהה יותר מאשר FSH, בדרך כלל פי 2 או יותר
  • מדידת רמות סוכר ואינסולין שצפויות להיות גבוהות יותר מן המקובל

האבחנה הסופית מתבססת על צירוף של מספר ממצאים, בחלקם קליניים ובחלקם מעבדתיים כגון

  • חוסר ביוץ או מיעוט ביוצים: (Oligo- or anovulation). ביוץ מתרחש במרווחים של יותר מ 35 יום דבר שגורם לירידה בפוריות ביחד עם ירידה באיכות הביציות. זה הגורם העיקרי ל “ירידה בפוריות”
  • מבנה פוליציסטי של השחלות בבדיקת על-שמע: שחלות מוגדלות עם נפח גדול מהממוצע, ריבוי זקיקים קטנים והגדלה של משתית השחלה (סטרומה).
  • היפראנדרוגניזם: סימנים קליניים או מעבדתיים של היפראנדרוגניזם.

סימנים אלו כוללים: פצעי בגרות (אקנה), שעור יתר, התקרחות (עם תבנית גברית). מאפיינים מעבדתיים כוללים רמות מוגברות של טסטוסטרון (הורמון זכרי) ואנדרוסטנדיון

  • הפרעות מטבוליות שמתאפיינות ע”י אי סבילות לסוכרים (תנגודת לאינסולין), עודף שומנים בדם, עודף משקל ולפעמיים סכרת ויתר לחץ דם. תסמינים רפואיים שקיבלו השם הכללי “תסמונת מטבולית”.

טיפול בתסמונת במצבים של השמנת יתר

התפתחות התסמונת יכולה להיקשר למצבים של השמנת יתר או מחלות סוכר בגוף. בהתאם לכך, במסגרת גיבוש תהליך הטיפול בתסמונת, יש לבחון את הגורם הפוטנציאלי המרכזי להיווצרות התסמונת, ולגבש את הטיפול המתאים. במקרה של השמנת יתר, עשויה דיאטה מתאימה לבטל את השפעות התסמונת, כשאת הדיאטה ניתן לערוך בסמוך למועד בו מעוניינים להיכנס להריון. גלולות למניעת הריון יכולות אף הן לסייע בהפחתת רמת הגירוי של הרחם, ונטילת גלולות אלה יכולות לבטל את השפעות התסמונת.

טיפולים הורמונליים וטיפולי פוריות

במקרים של בעיות פוריות, יש צורך להיכנס להליך טיפולי במסגרת מרפאת פוריות. טיפולי פוריות בהקשר של שחלות פוליציסטיות מבוססים על טיפולים הורמונליים שיכולים לכלול זריקות של גונדוטרופינים (הכילות הורמון FSH) במטרה לגרום לביוץ. הניסיונות לגרימת ביוץ לשם השגת הריון יכולות לגרום לתחלואה רצינית, ספציפית לטיפולי פוריות המתבטא בגירוי יתר שחלתי עם ריבוי ציסטות שחלתיות, הצטברות של נוזלים בחלל הבטן ולפעמיים בבית החזה, כאבי בטן וקשיי נשימה. עליה בסמיכות הדם עם פגיע אפשרית בהפרשת השתן והיוצרות קרישי דם מסכני חיים. בנוסף מוכרת תופעה של ריבוי עוברים שיכולה לגרום למצבים מיילדות ים לא רצויים כגון לידה מוקדמת, פגות ועוד.

טיפול במצבים של עודף אינסולין

כאמור, הסיבה להיווצרות התסמונת אינה ברורה, אך קיימים מחקרים המציגים רמות גבוהות של אינסולין אצל נשים הסובלות מן התסמונת. רמות גבוהות אלה גורמות לעלייה ברמת ייצור ההורמונים הזכריים, ובשילוב עם מרכיבים גנטיים נוספים, נוצרת הפרעה הורמונלית המונעת ביוץ. במידה ומזוהות בעיות סוכרתיות כגורם לתסמונת שחלות פוליציסטיות, יש לתת טיפול בעמידות לאינסולין, ובתחום זה קיים מגוון רחב של תרופות כדוגמת מטפורמין, בהן ניתן לעשות שימוש. כפי שניתן לראות, אפשרויות הטיפול הן רבות ומגוונות, אך כולן צריכות להתבצע על סמך אבחון נכון ומדוייק והערכה של הגורם לנוכחות התסמונת.

הטיפול הלפרוסקופי

לבסוף, חשוב לציין את אחת מדרכי הטיפול האפקטיביות והשכיחות במקרה של שחלות פוליציסטיות, הטיפול הלפרוסקופי. טיפול זה מבוסס על ביצוע נקבים זעירים ברקמת השחלה באמצעות מערכת לייזר או מחט חשמלית. טיפול זה גורם להופעת מחזור חודשי סדיר בקרב 80% מן הנשים המטופלות, ובקרב 50% מהן ניתן להיכנס להריון מוצלח בפרק הזמן של שנה ממועד הטיפול, גם ללא טיפולים הורמונליים נלווים.

במדיה וטיפולים אלה אינה מצליחים, ניתן להתקדם לטיפול באמצעות הפריה חוץ גופית. לציין שהפרוטוקולים לטיפול במצב זה מתונים וכוללים גם אפשרות של IVM).

לצפיה באייטם עם פרופ’ אדריאן שולמן מתארח במילון הרפואי בהנחייתו של פרופ’ רפי קרסו לחץ על הקישור: שחלות פוליציסטיות | Medico