הקפאת ביציות

החל משנת 2011, הקפאת ביציות היא אפשרות, הפתוחה בפני כל אישה בגילאים 30-41 ואינה מוגבלת לרקע רפואי בלבד, אלא גם לרקע חברתי או אישי על פי בחירת האישה. הליך ההקפאה מתבצע באמצעות שתי טכנולוגיות מרכזיות: הקפאה איטית או מהירה, ומאופיין בשיעור הצלחה גבוה יחסית.

הקפאת ביציות הוא הליך רפואי, המאפשר ללשים לשמר ביציות בעודן בגיל הפריון, לצורך הפריה מלאכותית בעתיד והשגת הריון בגיל מאוחר יותר. יחד עם זאת, במקור פותחה הטכנולוגיה על מנת לסייע לנשים לשמר את ביציותיהן במקרים בהם קיימות נסיבות רפואיות המצדיקות זאת. למעשה, מסוף שנות ה-80 ועד שנת 2011, היכולת להקפיא ביציות על פי החוק, ניתנה אך ורק לנשים שהרקע לביצוע ההקפאה הוא רפואי. כך למשל, אישה שהייתה אמורה להיכנס להליך טיפול אונקולוגי במחלת הסרטן, יכולה הייתה להקפיא מספר ביציות לפני הכניסה לטיפול, מחשש לפגיעת הטיפול האונקולוגי בפוריותה.

הקפאת ביציות – לא רק על רקע רפואי

החל משנת 2011 ובהמשך למגמות ליברליות בחברה המערבית, השתנה החוק העוסק בנושא של הקפאת ביציות, והליך זה זמין כעת על פי החוק לכל אישה בגילאי 30-41, המעוניינת לשמר ביציות לצורך כניסה להריון בגיל מאוחר יותר. יחד עם זאת, בבחינת טווח הגילאים המומלץ לביצוע הליך ההקפאה, הטווח שבין גיל 30 ועד גיל 35 הוא הטווח האידיאלי למטרה זו. לאחר גיל 35 מתחיל תהליך שחיקה משמעותי ברמת הפוריות עם אפשרות להיווצרות ביציות בעלות מומים גנטיים. גיל 37 נחשב כבר לגיל גבולי למדי, אם כי כאמור החוק מאפשר לבצע את ההקפאה עד גיל 41 בעיקר עבור מקרים חריגים.

הקפאה איטית או הקפאה מהירה במיוחד?

הקפאת ביציות הוא תהליך במסגרתו שואבים ביצית לאחר טיפול הורמונאלי דומה לטיפול של הפריה חוץ גופית ולאחר תהליכים מעבדתיים מתקדמים הביציות נשמרות בהקפאה עמוקה במיכלים מיוחדים מלאים בחנקן נוזלי בטמפרטורה של 1960– המשמר אותן ואת תכונותיה לאורך זמן.

מה מיוחד ?

מאחר והביצית נחשבת לתא הגדול ביותר בגוף האדם, ומכילה כמות גדולה של נוזל/ מים, תהליך ההקפאה יכול לפגוע ברקמת התא בגין התרחבות המים והיווצרות גבישי קרח קשיחים וחדים. בשלבים הראשונים של פיתוח הטכנולוגיה, ההנחה הייתה שביצוע ההקפאה בצורה איטית תאפשר להגדיל את הישרדותה של הביצית, והקפאה איטית הייתה הגישה השלטת החל משנת 1984 אז פותחה לראשונה הטכנולוגיה שאיפשרה הקפאת ביציות. לקראת שנת 2000 עברה הגישה הרווחת מהפך של ממש, או אז פותחה טכניקת ההקפאה המהירה, שמבצעת הקפאה מהירה מאוד של הביצית ממצב נוזלי למצב קפוא בתוך זמן קצר. טכניקה זו התבררה כיעילה יותר, והובילה לשיפור משמעותי ברמת ההישרדות של הביצית המוקפאת.

נתוני השרידות וסיכויי ההצלחה של ההליך

כמו מרבית הטכנולוגיות ופרוצדורות הטיפול בעולם טיפולי ההפריה ובעולם הרפואה בכלל, גם במקרה של הקפאת ביציות, הפרמטר החשוב ביותר בבחינת טכנולוגיות חדשות הוא מידת ההצלחה. בהיבט זה, מציגות שתי שיטות ההקפאה רמת הצלחה שונה במעט:

  • הקפאה איטית – מתוך 10 ביציות שהוקפאו, 5-6 ביציות שורדות את תהליך ההקפאה, ומתוכן 2-3 ביציות נותרות תקינות לצורך החזרתן לרחם האישה
  • הקפאה מהירה – מתוך 10 ביציות שהוקפאו, 7-8 ביציות שורדות את תהליך ההקפאה, ומתוכן 5-6 נותרות תקינות

יחד עם זאת, לא כל ביצית ששרדה ונותרה תקינה, אכן יכולה לייצר הריון מוצלח. בהיבט זה, נכון יותר לראות את הדברים לפי סיכויי ההצלחה העומדים על 90% להישרדות הביצית, 70%-80% לתקינות הביצית ו-50% לקליטת הריון מוצלח.

התהליך הטכני של הקפאת ביציות

התהליך של הקפאת ביציות מתחיל בהליך הורמונלי, המיועד לגרות את שחלות האישה לייצור ביציות. הליך זה נקרא גירוי שחלתי, והוא מיועד להגביר את תפוקת הביציות של האישה בצורה מלאכותית כדי לייצר כמות של ביציות אותן ניתן יהיה להקפיא. לאחר ייצור הביציות, מבוצע הליך של שאיבת הביצית מן השחלה והעברתה באופן מיידי לתנאי הקפאה של מינוס 196 מעלות, הטמפרטורה של חנקן נוזלי בו נשמרות הביציות לאורך זמן. משמעות הדברים היא שתהליך ההקפאה צריך לייצר הפחתה של 233 מעלות מטמפרטורת הגוף, העומדת על 37 מעלות ועד מינוס 196 מעלות. כאמור, הפחתה זו יכולה להתבצע בצורה איטית או בצורה מהירה במיוחד, בהתאם לטכניקת ההקפאה בה משתמשים. תהליך זה דורש רמת מומחיות גבוהה מאוד ותשתית רפואית מתאימה, על מנת למזער את הפגיעה בביצית לאורך התהליך.