המדריך המלא לפונדקאות

פונדקאות היא הסכם שבו אישה מסכימה להכנס להריון עבור אישה אחרת, ללדת עבורה ולמסור לה את התינוק.  פונדקאות נחשבת גם להרבייה בעזרת צד שלישי, ואפשר לראות תופעה זו עוד מימי התנך כאשר שרה אומרת לאברהם כי היא אינה יכולה ללדת ובעצם ביקשה מאברהם לבצע רבייה בעזרת צד שלישי, וכך נולד ישמאל. עמים רבים המשיכו במסורת זו, ישנם עמים אשר ממשיכים באותה המסרות גם כיום והיא נחשבת לפתרון ”קל” עבור נשים שלא מצליחות להפרות. 

אך עם התקדמות הטכנולוגיה והמצאת טיפולי הפריה חוץ גופית, הופכת שיטה זו למקובלת יותר וגם לחוקית עם לא מעט חקיקות ברחבי העולם אשר מתירות טיפול פונדקאות. טיפול זה נחשף לראשונה באמצע שנות השמונים וגרר איתו לא מעט ביקורות ברחבי העולם, אך יחד עם זאת טיפול זה אומץ על ידי לא מעט מדינות וגם ישראל הוא עוגן בחוק כאשר בשנת 1996 ולו לא מעט איסורים והקלות מסויימות אשר אמורות לעבור דרך ועדה המאשרת את תחילת ההליך וההשלמה שלו. 

פונדקאות- למי זה מתאים? 

פונדקאות מודרנית כיום נחשבת לפתרון עבור לא מעט נשים שאין באפשרותן להכנס להריון, ואם בעבר חוק הפונדקאות הישראלי (עליו נרחיב בהמשך) התיר רק למקרים מסויימים להעזר ברבייה בעזרת צד שלישי, כיום לא מעט בעיות רפואיות וסיכונים הנשקפים לנשים במצב של הריון, עלולים לעלות לאישור על ידי הועדה המאשרת.

•אסתטיקה

עם התפתחות הטכנולוגיה וזמינות טיפולים מסוג פונדקאות, גם נשים אשר רוצות לשמור על הגזרה שלהן או מעדיפות שימוש בפונדקאות על מנת המשך קריירה מטיבה יכולות להעזר בטיפול מהסוג הזה. יחד עם זאת טיפול זה אנו פופלרי במידה רבה בעולם ויש לא מעט ביקורת על סיבות אלו להליך פונדקאות.  

•מחלות בעלות סיכון גבוהה

ישנן לא מעט מחלות אשר יכולות להוות סיכון עבור נשים הרוצות להכנס להריון, מחלות אלו כדוגמת מחלות כבד, כליות ולב עלולות להוות גורם מסכן בזמן הליך ההריון. אותן מחלות לעיתים מלוות גם בחוסר איזון של מדדים קריטים אשר עשויות לפגוע בעובר או באם הנושאת אותו. יחד עם מחלות אלו ישנם מחלות סרטניות או גידולים סרטניים אשר עלולים גם הם להוות סיכון במהלך ההריון, וברוב המקרים תותר לנשים אלו לעבור הליך פונדקאות.

 כיום הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, מאשרת ברוב הפעמים נשים שחלו או חולות במחלות מסוג אלה להתחיל בהליך פונדקאות. 

•בעיות רחמיות

לעיתים חלקים בגוף שלנו עלולים לא לבצע את תפקידם כראוי או לסבול מתופעות אשר ימנעו מהם לעשות את המוטל עליהם. בעיות אלו לעיתים מתלוות עם מחלות שונות, אך בחלקן כמו עיוותים ברחם הנוצרים על ידי הידבקויות עם רקמה מצולקת יכולים להקשות על המטופלת להכנס להריון. לכן ברוב המקרים תופנה המטופלת אל ניתוח ייעודי ורק לאחר מכן תוצע לה אופציית הפונדקאות. יחד עם קבוצה זו ישנם גם עוד נשים אשר אינן מצליחות לשמור על הריון וסובלות מבעיות רחמיות שונות אשר גורמות להפלות חוזרות. 

מה צריך לדעת לפני טיפול פונדקאות

ראשית יש לציין כי את מרבית המידע הבירוקרטי תוכלו לקבל באתר https://www.health.gov.il/Services/Committee/Embryo_Carrying_Agreements/Pages/Surrogacy.aspx של הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים. אך שנית חשוב שתדעו כי הליך זה עלול להיות ארוך מורכב וברוב הפעמים בעל עלויות כספיות די גבוהות, יחד עם זאת ישנם לא מעט חברות אשר מעניקות שירותי פונדקאות בחול. אומנם התהליך יכול להיות קצר יותר, עם זאת הוא יכול לעלות הרבה יותר מאשר הליך פונדקאות בישראל. לכן לפני שאתם מחליטים על הליך של פונדקאות, נסו למצות את שאר האלטרנטיבות בנושא, החל מהמשך טיפולי פוריות ועד לאימוץ ילדים. 

שלבים ראשונים

1.אישור רפואי

אחד מהאישורים הראשוניים שתצטרך אישה לקבל על מנת להגיע לוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, יהיה חוות דעת גניקולוגית המאשרת כי לאישה אכן יש בעיה רפואית המונעת ממנה להכנס להריון.

2.ועדה

לאחר חוות דעת גניקולוגית יש להגיע אל הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים, אשר יכללו כמה שלבים כמו ראיונות אישיים, מספר דיונים של הועדה עד אשר תתקבל החלטה או טיוטה בנושא בני הזוג.

3.איתור

השלב השלישי יהיה איתור של אם פונדקאית, על כך יש גם כן כמה איסורים עליהם נרחיב בהמשך. 

4.חוות דעת פסיכולוגית

לאחר איתור של אם פונדקאית יהיה עליה לעבור גם כן אבחנה פסיכולוגית, על מנת לאשר כי נמצאת מתאימה לעמוד בהליך שכזה ושאינה תחווה קשיים אשר יכולים לצוץ לאחר הלידה או באמצע, וכך לסכן את כל מהותו של הליך הפונדקאות. 

5.חוזה

השלב האחרון יהיה גיבוש הסכם שבין הפונדקאית אל הזוג, וגם לאחר גיבוש של הסכם מסוג זה יש להביא אותו לאישור סופי של הועדה. 

הליך רפואי של פונדקאות

על מנת שהליך זה יוכל להגיע לתוצאות טובות, ראשית על הפונדקאית ליטול טבליות הורמונאליות אשר יעזרו לרחם שלה להתכונן טוב יותר לקליטת הביציות והזרע, והן יעשו על ידי כך שטבליות אלו  יגרמו לגירוי של ריריות הרחם. במקביל על אם התינוק לעבור טיפולים שגרתיים של הפריה חוץ גופית, אשר כוללים גם כן גירוי של הריריות בעזרת זריקות הורמונליות למשך שבועיים. לאחר מן תתבצע השאיבה של ביציות מרחם האם ומזרע בן זוגה, אלו יועברו אל מעבדה ובזמן ביוץ של האם הפונדקאית יוחדרו אליה בעזרת צנתר דק מאוד ותחת הנחייה של אולטרסאונד אשר ילווה את כל ההליך, החל מצוואר הרחם ועד אל תוך חלל הרחם עצמו. על מנת שתוכל הפונדקאית לנשוא בצורה בריאה וחלקה במהלך כל ההליך, תקבל זריקות או פתיליות המכילות הורמון פרוגסטרון. 

ועדת האישורים לפונדקאות ודרישות

עם חקיקת החוק לפונדקאות במרס 1996 הוחלט כי תורכב ועדה שכל תפקידה יהיה להסדיר את הליך הפונדקאות בישראל, והיא תבחן הכשירות הנפשית והפיזית של הפונדקאית. אך גם כן את הסיבות הרפואיות אשר מצדיקות את ההליך, וגם את ההתאמה בין ההורים המבקשים לבין הפונדקאית ולבסוף גם את האישור שיחתם בין הצדדים. הוועדה מורכבת משבעה חברים ועליה לכלול איש דת(לפי דת המבקשים), משפטן, רופא פנימאי מומחה, שני גניקולוגים, פסיכולוג קליני ועובד סוציאלי. יחד עם זאת כחלק מהדרישות של הועדה מורכבות מכך שזרע התינוק מחוייב להיות מבן הזוג המבקש,  ההליך מותנה רק לתושבים אזרחי ישראל ויחד עם זאת רק לזוגות הטרוסקסואלים. אך בנוסף לכל אלו גם שימוש בביצית של האם הפונדקאית הוא אסור, גם בדיקה מקיפה של סביבת האם הפונדקאית תעשה על ידי הועדה. וזאת על מנת להבטיח מקום בטוח לגידולו של התינוק. מלבד אלו הזוג המבקש יצטרך להוכיח כי אכן עשה כל טיפול כזה או אחר וכי הליך פונדקאות מהווה מוצא אחרון עבור הזוג. ועם כל אלו גם בחינה של הזוג כאשר הגיע עלול להוות גם כן מכשול ,שכן הועדה אינה נוטה לאשר הליכים אלו מעל גילאי 45 ומעלה. הדרישות לוועדה רחבות מאוד וכוללות גם כן לא מעט איסורים ודרישות על האם פונדקאית, כאשר העיקרים שבהם היא שאסור עליה להיות נשואה או קרובת משפחה של האם המבקשת וגיל המינימום למלא תפקיד זה הוא 22 עד 38.